קרואטיה ? היבטי מיסוי על קצה המזלג 

כללי
רפובליקת קרואטיה השוכנת באירופה משתייכת לקבוצת מדינות הבלקן הנמצאות באזור דרום מזרח אירופה באזור הרי הבלקן. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים.
לאחרונה עם שינוי מעמדה של קרUאטיה ביחס לאיחוד האירופי והפיכתה ביוני 2004 למדינה המועמדת לכניסה וחברות באיחוד האירופי עולה ההתעניינות של הקהילה העסקית בעולם בכלל ובישראל בפרט בקרואטיה.
כמי שעתידה (על פי ההערכות) לVיות חברת איחוד אירופי בערך בשנת 2010 נהנה במיוחד ענף הנדל"ן בקרואטיה מהתעוררות המלווה בגידול רב בהשקעות ובמקביל בעליית מחירים.
בשל ההתעניינות הרבה של משקיעים ישראלים בהשקעות במדינה זו (ראו קרדן נדל"ן, תמיר פישמן בית השקעות ועוד') בחרנו לעסוק ברשימה זו "בקצירת האומר" בהיבטי המס בקרואטיה.
הכפיפות למס (על בסיס תושבות) וקביעת תושבות:
חברות תושבות קרואטיה חייבות במס על הכנסותיהן בין אם מקורן בקרואטיה ובין אם לאו. חברה תיחשב לתושבת קרואטיה, לצרכי מס, במידה שהיא התאגדה בקרואטיה או כאשר הניהול האפקטיבי והשליטה על עסקיה מתבצעים בקרואטיה (מה שקרוי בדיני המס בישראל - מבחן השליטה והניהול).
רווחי חברות קרואטיות מחויבים במס רווחים, על בסיס שנתי, בידיה של החברה. שיעור מס הרווחים בקרואטיה הינו 20%. רווחי הון מחויבים גם הם במס רווחים רגיל בשיעור האמור.
חברות שאינן תושבות קרואטיה תהיינה חייבות במס בקרואטיה במידה והן מנהלות עסקים בקרואטיה באמצעות מוסד קבע (PE). אתר בנייה או פרויקט תשתית ייחשב למוסד קבע בקרואטיה לאחר 6 חודשים (אלא אם כן אמנות המס השונות מרחיבות את התקופה הנ"ל ל-12 חודשים). חבות המס תחול רק על רווחים המיוחסים לאותו מוסד קבע.
ניכוי מס במקור (דיבידנד/ריבית):
דיבידנדים המשתלמים על ידי חברה קרואטית, מתוך רווחים שחויבו במס רווחים, אינם מחויבים במס נוסף בידי בעל המניות בין אם הוא תושב קרואטיה ובין אם לאו.
למעט מספר חריגים, על פי הדין הפנימי בקרואטיה, ריבית המשולמת על ידי תושב קרואטיה למי שאינו תושב קרואטיה תחויב בניכוי מס במקור בשיעור של 15%.
קרואטיה אינה מטילה חבות בניכוי מס במקור על תשלומים המתקבלים בידי חברה קרואטית.
מס על נדל"ן
קרואטיה מטילה מיסים מקומיים שונים על החזקת מקרקעין ללא שימוש, קרקעות לחקלאות, קרקעות ציבוריות, וקוטג'ים בישובים חקלאיים. בנוסף רכישת נדל"ן בקרואטיה מחויבת במס רכישה בשיעור של 5% ממחיר הרכישה.
מע"מ
קרואטיה מטילה מע"מ על עסקאות חייבות בשיעור של 22%.
מס בולים
קרואטיה מטילה מס בולים על מסמכים ופעולות בקשר עם גופים ציבוריים.

הוראות אנטי-תכנוניות בדין הקרואטי
בקרואטיה קיימות הוראות מתקדמות בעניין מניעת הימנעות ממס הכוללות כללים לעניין מימון דק ולעניין מחירי העברה. זאת לצד הוראות דומות (מחירי העברה) הקיימות באמנות המס עליהן היא חתומה. יחד עם זאת ניתן לציין שלא תמיד בוחרת קרואטיה להשתמש באמנות המס עליהן היא חתומה בסעיפי הגבלת הטבות שהינם הכלי המרכזי כיום למניעת תכנוני מס באמצעות אמנות מס. כך לדוגמא גם אמנת המס עליה חתמה ישראל עם קרואטיה אינה כוללת סעיף הגבלת הטבות מסודר אך היא כן כוללת הסדרים של "הסכמה הדדית" ו-"חילופי מידע".
כללי מחירי העברה - רשויות המס בקרואטיה רשאיות לערוך התאמה למחירי עסקאות הנערכות בין צדדים קשורים באם עסקאות אלה אינן נעשות על פי תנאי השוק (Arm's Length). באופן כללי, צדדים יחשבו לצדדים קשורים באם קיים קשר בנוגע לשליטה ולניהול שלהם. ההתאמה למחירי השוק נעשית בהתאם למתודולוגיות הנהוגות ב- OECD.
כללי מימון דק - קרואטיה מחילה כללי מימון דק. בהתאם לכללים אלה ריבית הנצברת או המשולמת על הלוואה לא תותר בניכוי באם ההלוואה ניתנה על ידי בעל מניות המחזיק למעלה מ- 25% מהון מניות החברה או זכויות ההצבעה בה ובאם ההלוואה כאמור, גבוהה בלמעלה מפי 4 מחלקו של אותו בעל מניות בהון החברה או בזכויות ההצבעה בה.

אמנות מס
קרואטיה חתומה על עשרות אמנות מס עם מדינות שונות, המסדירות את חלוקת זכויות המיסוי בין מדינת המקור למדינת התושבות. קרואטיה חתמה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס ביום 29 ליוני 2006. אמנת המס בין ישראל לקרואטיה תיכנס לתוקפה רק ב-1 בינואר 2008. נציין בהתייחס לאמנה זו כי נקבע בה שרווחים של תושב ישראל מהעברת מניות או זכויות דומות מכל סוג שיותר מ-50 אחוז מערכן נובע, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין הנמצאים בקרואטיה, ניתן למסותם בקרואטיה (היא מדינת הסיטוס). כמובן שרווח הון זה המוטל בקרואטיה יהא ניתן לזיכוי כנגד מס רווחי ההון המוטל בישראל. אמנת המס ישראל קרואטיה אף מפחיתה את שיעור הניכוי במקור החל על תשלומי ריבית מ- 15% (על פי הדין הקרואטי) לשיעור שנע בין 5% ל- 10% בהתאם לנסיבות.
תכנוני מס ואפילוג:
רבים מן המשקיעים הישראליים בנדל"ן בחו"ל אינם נותנים את דעתם די הצורך להיבטי המס השונים בביצוע השקעותיהם. הדבר ניכר בעיקר בהשקעות של ישראלים רבים ברומניה ואוקראינה שם מתקיימות "תאונות מס" רבות וישראלים רבים משלמים סכומי מס ניכרים העולים בלמעלה מ-10% (ופעמים אף יותר מכך) מן התוצאה האופטימלית אליה יכלו להגיע.
כך למשל, משקיעים תושבי ישראל הפועלים בקרואטיה באמצעות חברות הולנדיות יכולים להיכנס אל גדרי אמנת המס של הולנד וקרואטיה הקובעת שיעור מס של 0% על תשלומי ריבית המשולמים על ידי חברות קרואטיות לחברות הולנדיות. הדבר נכון גם באשר למשקיעים הפועלים בקרואטיה באמצעות חברות תושבות הונגריה.
יש לציין גם כי בבואו של משקיע ישראלי להשקיע בקרואטיה חשוב לזכור כי קרואטיה אינה חברה באיחוד האירופי ומכאן שהשימוש הרווח בדירקטיבות השונות של האיחוד האירופי לצורך תכנוני מס לא יוכל להיעשות במקרה זה.
השקעה בקרואטיה כיום צריכה להתבסס על תכנוני מס מורכבים וחדשניים אשר לוקחים בחשבון את כניסתה של אמנת המס של ישראל לתוקף בתחילת 2008.
* המאמר נכתב בסיועו של מר אלעד קרימולובסקי (משפטן)